מור יוסף ואח' נ' חב' דיגיטל השקעות ואחזקות בע"מ ואח'

החלטה

1. בפני בקשה להעברת הדיון אל בית המשפט במחוז תל אביב, וזאת נוכח תנית השיפוט הייחודית שבהסכם מכר הדירה נשוא התובענה דנן.

2. המשיבים אינם חולקים על קיומה של תנית השיפוט הייחודית, אך טוענים כי הואיל והדירה נשוא התובענה נמצאת בירושלים, בדיקתה בידי המומחה שערך חוות דעת אודות הליקויים בה נערכה בירושלים, מגורי התובעים בירושלים וכו', מחייב מאזן הנוחות את קיום הדיון בירושלים.

כן טוענים המבקשים, כי עסקינן בתניה מקפחת בחוזה אחיד. לעניין זה יוער, כי לא מצאתי שהמבקשת חולקת על הטענה בדבר היות החוזה חוזה אחיד, ולפיכך חרף מחדלם של המבקשים לתמוך טענתם זו בתצהיר הרי, שמשאין מחלוקת ממשית בעניין זה, למצער לעניין תנית השיפוט, אין במחדלם של המבקשים כדי להכשיל טענתם זו.

3. דין הבקשה להעברת הדיון להידחות. אבאר להלן.

אמנם, המרחק בין תל אביב לירושלים אינו רב והמציאות השוררת בישראל כיום היא שאנשים רבים מתגוררים בעיר האחת ועובדים באחרת ולשם כך נוסעים מידי יום כשעה לכל כיוון לשם כך.

מציאות זו מלמדת, כי קיום הדיון בירושלים או בתל אביב לא תוביל לאי נוחות ניכרת למי מהצדדים.

עוד לפני כשלושים שנה פסק בית המשפט העליון, כי: "אי הנוחיות, הקשורה בנסיעה מירושלים לתל-אביב, איננה קשה במיוחד בתנאי התחבורה שלנו, ואין אני רואה באי-נוחות זו סיבה מספיקה לשחרר את הנתבעת מהסכמתה ...". ראו: ב"ש 422/81 יוסף רובין נ' שיכון עובדים, פ"ד לו 639, 641. סבורני כי בימינו אלה עם השתכללות אמצעי התחבורה הדברים יפים אף ביתר שאת. ראו גם: רע"א 188/02 מפעל הפיס נ' אלי כהן נז(4) 473; ע"א 10740/02 רחמים נ' ליגד, פ"ד נח(1) 587.

4. בעבר, נוכח נוסח החוק באותה העת, קבע בית המשפט העליון, כי תנאי בחוזה אחיד המתנה על הוראת דין בדבר מקום שיפוט ייחשב כמקפח רק אם יש בו כדי להרתיע את התובע לממש את זכויותיו. ראו: רע"א 188/02 וע"א 10740/02 הנ"ל.

5. ברם, ביום 9.6.2004, לאחר פסיקות בית המשפט העליון הנזכרות לעיל, תוקן סעיף 4(9) לחוק החוזים האחידים, התשמ"ג - 1982 (להלן – "חוק החוזים האחידים") באופן שכיום הוראתו היא: "תנאי המתנה על הוראת דין בדבר מקום שיפוט או המקנה לספק זכות בלעדית לבחירת מקום השיפוט או הבוררות שבהם יתברר סכסוך" חזקה עליו כי הוא מקפח.

בדברי ההסבר להצעה לתיקון החוק נכתב: "המציאות מלמדת שתאגידים גדולים (כגון חברות ביטוח או בנקים) קובעים לעיתים תניות בדבר מקום שיפוט המכבידות, למעשה, על הנגישות לערכאות של הלקוח הן מבחינת מעמדו כתובע והן מבחינת מעמדו כנתבע בכח. זכות הגישה לערכאות הוכרה כזכות חשובה ואף כזכות יסוד....כאשר מדובר בחוזה אחיד, אין מקום לבחון תנית שיפוט במשקפי חופש ההתקשרות שכן ההנחה היא שבחוזה אחיד אין, בדרך כלל, הסכמה ממשית של הלקוח בענין זה. תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן - התקנות), קובעות את הדין הרגיל בענין מקום השיפוט. צדדים השווים בכוחם יכולים גם להסכים אחרת. (תקנה 5 לתקנות). ברם, כשמדובר בחוזה אחיד, סטייה מהדין מקימה חשד שמדובר בתנאי מקפח וכך מוצע לקבוע במפורש...לפי סעיף 4(9) לחוק כנוסחו היום, חזקה שתנאי מקפח אם קובע "מקום שיפוט בלתי סביר". לפי ההצעה כל התניה על הדין הרגיל בדבר מקום שיפוט בחוזה אחיד - חזקה שהיא מקפחת ומי שיטען אחרת - עליו הנטל להוכיח ההיפך". ראו: הצעות חוק התשס"ב, חוברת 3135, מיום 19.6.2002, בעמ' 662-663.

6. מהאמור עולה איפוא, כי חזקה על תנית שיפוט בחוזה אחיד המתנה על הוראת הדין שהיא מקפחת. ככל שהספק אינו מרים את הנטל המוטל עליו להוכיח שחרף החזקה האמורה בנסיבות העניין תנית השיפוט אינה מקפחת ואין בה כדי להרתיע את הלקוח לממש את זכויותיו, הרי, שבהתאם להוראת סעיף 19 לחוק החוזים האחידים יש לבטל את התניה או להתעלם ממנה. השוו: ת.א. (שלום ת"א) 52620/06 קישורית נ' אשכול (פורסם במאגרים); ת.א. (שלום ת"א) 28397/06 דפי זהב נ' מטווח טיטניום (פורסם במאגרים); רע"א 1108/10 מאיר נ' מאיר (פורסם במאגרים);

7. במקרה קא עסקינן המבקשת לא טענה כלל שחרף חזקת הקיפוח האמורה תנית השיפוט דנן אינה מקפחת וממילא אף לא צירפה כל ראיה, לרבות תצהיר התומכת בטענה מעין זו.

8. מכל המקובץ עולה איפוא, כי חרף אי הנוחות הקטנה יחסית שתגרם לשני הצדדים בין אם יתקיים הדיון בירושלים ובין אם יתקיים בתל אביב, הדין הוא שחזקה על תנית השיפוט קא עסקינן שהיא מקפחת והמבקשת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח את ההיפך.

אשר על כן נדחית בזה הבקשה להעברת הדיון.

המבקשת תשא בשכ"ט ב"כ המשיבים בסך 1,000 ₪ בצירוף מע"מ.

ניתנה היום, י"ב אייר תש"ע, 26 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: